מצב חירום 

מצב שנקבע בהכרזה של הכנסת או של הממשלה, בהתאם לסמכותן לפי סעיף 49 לחוק יסוד הממשלה. תקופת תוקפה של ההכרזה תהא כפי שנקבע בה, אך לא תעלה על שנה. הכנסת רשאית לחזור ולהכריז על מצב חירום כאמור. במצב חירום רשאית לחוק יסוד הממשלה להתקין תקנות שעת 50הממשלה מתוקף סמכותה לסעיף חירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים. קיומו של מצב חירום במדינה הוא תנאי לתוקפם של חוקים שונים כגון חוק רישום ציוד וגיוסו, חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים ועוד. ההגדרה לענייננו: מצב של סכנה חמורה למדינה מחמת מלחמה, אסון טבע או בגלל תנאי סכנה אחרים, שבעטיו מפעיל השלטון סדרים ייחודיים כדי להתגבר על הסכנה. מצב של כוננות ונקיטת אמצעים לא שגרתיים בשל סכנה חמורה או בעטייה של פעילות מיוחדת כדי לעמוד בפני איום צבאי, בפני פיגוע המוני, אסון טבע וכיוצא בזה. צירוף של תנאים לא חזויים מראש או תוצאה של מצב המחייבים פעולה מידית. 

מצב מיוחד בעורף 

מצב משפטי, הנקבע על-ידי הממשלה או שר הביטחון, אם שוכנעו כי קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסייה האזרחית, בהתאם להוראות חוק . ההכרזה, יכול שתהיה על המדינה כולה, או 1951 -ההתגוננות האזרחית, התשי"א על אזור מסוים. בעקבות ההכרזה קמות סמכויות שונות לגורמי צה"ל. עם הכרזה על מצב מיוחד בעורף, רשאים הרמטכ"ל, סגן הרמטכ"ל ,ר' אגף המבצעים, מפקד פיקוד העורף ויתר אלופי הפיקודים המרחביים, במרחבי פיקודיהם, לקבוע את מדיניות ההתגוננות. בנוסף, במצב מיוחד בעורף רשאי שר התמ"ת להפעיל את מנגנון הריתוק המשקי

שעת התקפה 

הזמן שבו מתנהלת בשטח מסוים התקפה, מתחילתה או ממתן אות אזעקה, לפי המוקדם, ועד מתן אות ארגעה או עד תום עשרים וארבע שעות מתחילת ההתקפה, לפי המוקדם. אירעו כמה התקפות בפרק זמן של עשרים וארבע שעות, יחל מניין עשרים וארבע השעות האמורות מההתקפה הראשונה (הגדרה מחוק ההתגוננות ). בשעת התקפה, רשאים הרמטכ"ל, סגן הרמטכ"ל ,ר' 1951 -האזרחית, התשי"א אגף המבצעים, מפקד פיקוד העורף ואלופי הפיקודים המרחביים, במרחבם ,לקבוע את מדיניות ההתגוננות. ראה גם מצב מיוחד בעורף. שעת חירום שעה שבה שורר מצב חירום לפי הכרזת הכנסת או הממשלה. 

נשק בלתי קונוונציונלי (נב"ק) 

נשק להשמדה המונית הכולל שלושה סוגים של כלי נשק המיועדים להשמדה בקנה מידה המוני: נשק גרעיני, נשק ביולוגי, נשק כימי. 

אר"ן  

אירוע רב נפגעים - אירוע שנפגעו בו רבים ושלטיפול בו נדרשים משאבי טיפול מעבר לאלה הקיימים בזמן שגרה. אירוע רב נפגעים יכול להתרחש כתוצאה מתאונה, אסון טבע, פיגוע, או כל סיבה אחרת שתגרום לפגיעות רבות בנפש תוך פרק זמן קצר. 

אירוע אסון המוני 

אירוע הגורם לפגיעה חמורה בשלום הציבור, בביטחון הנפש או ברכוש, המתייחס לציבור גדול או לשטח גדול, או אירוע שיש בו חשש לפגיעה כאמור, לרבות מחמת פגעי טבע, מפגע סביבתי, אירוע חומרים מסוכנים, אירוע כימי או ביולוגי, אירוע א לפקודת המשטרה 90 קרינה רדיולוגי, תאונה או פעילות חבלנית עוינת (מתוך סעיף .1971 -[נוסח חדש], התשל"א.

טרור

הוא טקטיקה של מאבק אלים, המופנה בעיקר כלפי אזרחים, לשם השגת מטרות פוליטיות-חברתיות. בין השאר, טקטיקת הטרור מושתתת על הפעלת לחץ על ממשלים ועמים, תוך חתירה לשינוי מדיניות ואף להפלת משטרים. מעשה הפוגע באזרחים בניגוד לדיני המלחמה מוגדר לרוב כפעולת טרור.

אסון טבע

הוא תופעת טבע רבת עוצמה הנגרמת על ידי כוחות הטבע ואשר זורעת הרס וחורבן בסביבה.

רעידת אדמה 

תופעת טבע גאולוגית המתרחשת לרוב בקרבת החיבורים שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתופעת נדידת היבשות. בעת רעידת אדמה משתחרר לחץ בין הלוחות הטקטוניים, ופני הקרקע רועדים. באזורים מיושבים ובנויים, רעידת אדמה גורמת לרוב לנזק רב בנפש וברכוש, בהתאם לעוצמת הרעידה ולאיכות הבנייה במקום.

אב"כ 

(ר"ת: אטומי - ביולוגי - כימי) - שם כולל לשיטות הלחימה, לאמצעי הלחימה ולעצם הלחימה, המבוססים על נשק כימי, ביולוגי או גרעיני. 

חומ"ס 

חומרים מסוכנים (לרוב מוכר בראשי תיבות חוֹמָ"ס) הם מוצקים, נוזלים או גזים אשר עשויים להזיק לאדם, לחי או לצומח, לרכוש, או לסביבה. הסכנה בחומרים אלה נובעת מתכונות כגון דליקוּת, רעילוּת, רדיואקטיביות או השפעה מסרטנת.חומרי לחימה ביולוגיים. חל"ך (ר"ת) חומרי לחימה כימיים.

הפרת סדר 

פעולה או פעולות המשבשות את הסדר הציבורי. עם פעולות השיבוש נמנות הפגנות, מרי אזרחים, יידוי אבנים וחפצים וחסימת דרכים ללא הפעלת נשק ובלא ניסיון מכוון לפעולות הרג. התרעה הודעה או פעולת אזהרה מהירה על סכנה קרובה. 

אחריות 

חובה חוקית ומקצועית המוטלת על ממלא תפקיד בארגון לעשות את המוטל עליו בצורה המיטבית. כל הטלה, העברה או אצילת סמכות יוצרות מעצמן אחריות למימוש אותה סמכות מבלי לחרוג ממנה. נקיטת יוזמה מרבית ביישום האחריות תוך נכונות ליטול סמכות נוספת ולתת על כך דין וחשבון אינה רשות אלא חובה

חפ"ק אחוד 

חפ"ק הכולל את גורמי הפיקוד והסיוע באירוע ובתוכם נציגי הרשות המקומית, ארגוני החירום והעזר (משטרת ישראל, מד"א, כיבוי אש, הגנת הסביבה ועוד). בראש החפ"ק יעמוד הגורם האחראי לניהול האירוע מטעם צה"ל\פיקוד העורף או משטרת ישראל. 

שגרת חירום 

פרק הזמן שבו מתקיימת מלחמה או כוננות לקראתה, הכוללת את הפעלת מערך החירום העירוני, או הופעל "משטר הג"א", או הוכרז על "מצב מיוחד בעורף" - אך לא אירע שום אירוע מלחמתי בתחום העיר. 

הע"מ  

(ר"ת) הערכת מצב. תהליך ניתוח הגורמים המשפיעים על מילוי משימה מוגדרת, שתכליתו להוביל לבחירת הדרך הטובה ביותר למילוי המשימה לאור המטרה ובמסגרת האילוצים.

זמן יקר 

תכנית לשיפור מוכנות העיר לקראת מצב חירום (מלחמה), התכנית תופעל על פי הערכת מצב של רח"ל ושל פיקוד העורף. 

רח"ל 

רשות החירום הלאומית. מטה על יד שר הביטחון האחראי על ביצוע עבודת מטה לשר ועל תכלול פעולות המדינה למוכנות המדינה בחירום. אמון על תיאום תחומי ההיערכות לחירום, בדגש על הכנת המשק החיוני לשעת חירום והפעלתו .מטה רח"ל משמש גם כמטה ועדת מל"ח עליונה (ומ"ע), בכפיפות לממלא מקום קבוע ליו"ר ומ"ע ופועל לפי הנחיותיו. המטה מנחה ומתאם את גופי מערך מל"ח לפי קווי המדיניות ולפי הסמכויות של ועדת מל"ח עליונה וכפי שנקבעו בהחלטות הממשלה. 

ומ"ע 

(ר"ת) ועדת מל"ח עליונה. ועדת מל"ח ברמה ארצית-לאומית, שבראשה עומד שר הביטחון וחברים בה המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה, נציגים בכירים מהמטה הכללי של צה"ל וממשטרת ישראל, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי, יו"ר ארגון המועצות האזוריות ומנכ"ל הסוכנות היהודית. 

משק חיוני

כל אחד מאלה, כולם או חלקם, כהגדרתם בהחלטת ממשלה 1986 ביולי 6 מיום 1716: 

מפעל חיוני .

גורמי ייצוא, משאבים, שירותים, מוצרים, חומרים, אספקה ופעולות החיוניים לקיום האוכלוסייה, למאמץ המלחמתי ולכלכלת המדינה, גם אם אינם "מפעל חיוני " 

מפעל חיוני 

כל מפעל או חלק ממנו, הפועל (או שאפשר להפעילו) לצורכי הגנת המדינה או ביטחון הציבור, או לקיום הספקה או שירותים חיוניים, ושאושר לעניין זה בצו על ידי שר הכלכלה בהתייעצות עם שר הביטחון, (בשעת לחימה - על ידי שר הביטחון בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה), וכן כל מפעל או חלק ממנו, שאפשר להפעילו לצורכי קיום המשק, ושפעולתו חיונית לקיום הספקה או שירותים הדרושים לציבור או לייצוא, ושר העבודה והרווחה בהתייעצות עם שר התעשייה והמסחר אישר אותו בצו לעניין זה. שר העבודה והרווחה רשאי למנות ועדה שתייעץ לו בעניין מפעלים .)1967 -חיוניים. (ההגדרה לפי "חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז 

תיק מפעל 

אוגדן מידע ממוחשב/ מודפס המכיל נתונים תמונות ושרטוטים של המפעל לצורכי התגוננות אזרחית ובטיחות. מכיל פירוט חומרים מסוכנים והיערכות ביחס לאפשרויות שונות של פגיעה או תקלה שיגרמו נזק לסביבה. 

רשות ייעודית 

מסגרת, שמשרד ממשלתי בתחום אחריותו הועיד אותה, באישור ועדת מל"ח עליונה, לביצוע פעולות המתחייבות מהחלטת הממשלה בנושא תכנון המשק החיוני ), ובאישור 1716 של המדינה לשעת חירום והפעלתו בשעת חירום (החלטה מס' הנהלת המשרד. הגדרה זו מתייחסת גם למסגרת שבתחום האחריות של השר, אף אם היא מחוץ למסגרת המנהלית של המשרד. 

ריתוק משקי 

הסדרה מראש של הישארותם של עובדי המפעלים החיוניים ומגויסי חוץ (מחויבי שירות ביטחון ואחרים) לעבודה במפעלים החיוניים בשעת חירום. הריתוק המשקי נעשה באמצעות משרד הכלכלה, ובתיאום עם אגף כוח אדם במטכ"ל, לגבי חייבי שירות ביטחון, שלגביהם נדרש אישור צה"ל לריתוקם. מי שנקרא לשירות עבודה, בין כמגויס-פנים ובין כמגויס-חוץ (להלן - מגויס), חייב להתייצב בזמן, במקום ולפני הרשות שנקבעו לכך בצו ולבצע כל עבודה שתוטל עליו מזמן לזמן על ידי מי שנקבע לכך בצו או מטעמו ולהמשיך באופן סדיר בעבודה זו כל עוד הצו בתקפו; לא התייצב כאמור, רשאי המפקח הכללי על כוח האדם או המפקח המרחבי להורות לשוטר להביא את האדם לפניו או לפני כל גורם אחר לפי הוראתו. 

פקע"ר 

(ר"ת) פיקוד העורף. פיקוד מרחבי בצה"ל בתחומי פנים-ישראל. מפקדת פיקוד העורף היא גם מסגרת חיילית ומקצועית ראשית לחילוץ והצלה, ובראשה מפקד פיקוד העורף בדרגת אלוף. החל מהקמתו ממלא פיקוד העורף את כל התפקידים שהוטלו בחוק ההתגוננות האזרחית על שירות הג"א. ר' גם שירות הג"א. 

יקל"ר 

 יחידת קישור לרשות-יחידה צבאית של מפקדת הנפה בפיקוד העורף המקשרת בין העירייה למפקדת הנפה במלחמה, ומעבירה את הנחיות המחוז והנפה למטה החירום העירוני. היקל"ר ממוקם במרכז ההפעלה העירוני. 

מודיעין אוכלוסייה 

איסוף מירב הנתונים (דמוגרפיים, פסיכו סוציאליים וכו') על האוכלוסייה באזור מסוים כחלק מתהליך הערכת מצב אוכלוסייה. מוקד עירוני גוף המהווה את הקשר העיקרי בין העיר לתושביה בשגרה ובחירום.

רק"ק

רקטת קרקע קרקע. 

טק"ק

טיל קרקע קרקע .

אמצעי לחימה המשוגר משטח האויב על ידי מנוע רקטי לטווח של עד עשרות קילומטרים. נושא ראש קרבי קונבנציונלי. 

מידע לציבור 

נתונים, הודעות והנחיות לציבור כמענה לפנייה לרשות המוסמכת או מידע המפורסם ביוזמת הרשות על סדרי החיים, הספקת שירותים, שינויים בהיערכות הרשות וכדומה. מל"ח (ר"ת) משק לשעת חירום. מנהל מכלול המידע וההסברה יהיה בעל תפקיד בכיר ברשות המקומית (כגון מנכ"ל של אחת החברות בבעלות העירייה) או בעל תפקיד בכיר לשעבר. תפקידו להעביר מידע והנחיות לאוכלוסייה במטרה לחזק את "החוסן הקהילתי". מנמ"ח (רח"ל) מנהל מחוז של רשות החירום הלאומית (רח"ל) 

מרחב מוגן 

דירתי, קומתי או מוסדי (ממ"ד/ ממ"ק/ ממ"מ) - חדר או חלק ממבנה, עשוי בטון מזוין, שנבנה לפי הנחיות ותקנות של פיקוד העורף, כדי להגן על השוהים בו מפני התקפה. 

מרה"פ (מרכז הפעלה) 

מקום בו פועל המנהל והמטה של משרד ממשלתי, רשות ייעודית וגופים אחרים בעורף וברמות השונות (ארצי, מחוזי) במצב חירום. מרכזים אלה מתאמים את עבודת המכלולים, המטות המשימתיים והצוותים הייעודיים, קובעים קדימות בהקצאת המשאבים להפעלת המשק החיוני ומתאמים עם צה"ל את קבלת הסיוע ממנו. 

פס"ח 

פינוי סעד חללים - הרשות הייעודית במשרד הפנים המופקדת על ארגון ותכנון של מקומות לקליטת אוכלוסייה מפונה, קליטתה וטיפול בה ובחללים, במלחמה ובמצבי חירום אחרים

פינוי אוכלוסייה  

פינוי המתרחש באזור מסוים לאחר שנפגע בהתקפות כלשהן, והמתחייב מתוצאות הפגיעה בהתקפות אלו. הפינוי יתבצע על ידי כוחות החילוץ וההצלה המטפלים באירוע. פינוי הנובע מזיהום שזור ההיפגעות על ידי חומר לחימה ביולוגי, באופן שמערכת הביטחון רואה לנכון לפנות את דייריו. 

מרכז קליטה 

מתקן בעל תשתית לוגיסטית ושירותים חיוניים, המאפשרים מגורים לשהייה ממושכת (מס' שבועות) של מפונים וחסרי קורת-גג, עד להחזרתם למקומות מגוריהם, או העברתם לדיור חליפי. 

שירות הג"א 

(ר"ת) שירות ההתגוננות האזרחית. פועל מכוח חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א - 1951. לאחר מלחמת המפרץ, שולב שירות הג"א בפיקוד העורף. תפקידו: לנהל ולארגן את ההתגוננות האזרחית בתחומי מדינת ישראל, למעט בשטח הפיקודים המרחביים צפון, מרכז ודרום. בכלל זה תחומי המקלוט, חומרים מסוכנים, ערכות המגן, הסברה לאוכלוסייה וההתרעה, בזיקה לאירועי חירום מלחמתיים. 

תר"ח

תחנת ריכוז חללים. מקום ריכוז חללים בשעת חירום לפני הקבורה, שנעשות בו פעולות זיהוי אחרונות וההכנות לקבורה. מופעל על ידי העירייה, לפי הנחיות פס"ח. 

תמ"צ  

תמונת מצב. מכלול הגורמים המשפיעים על מצב נתון והמוצגים כנתונים (עובדות ומשמעויות) לשם תכנון דרכי הפעולה והתגובה להשגת המטרה. 

תקופת הפעלת מצב מל"ח 

פרק הזמן שבו הוחלט להורות על הפעלת מערך מל"ח - באירועים מלחמתיים או באירועים חירום שבשגרה. על תקופת ההפעלה יחליטו הממשלה, לפי הצעת שר שר –הביטחון (המסתייע במטה רח"ל), או אם יתעורר צורך דחוף לעשות כן הביטחון ושר האוצר, בהתייעצות עם ראש הממשלה. 

תקופת היערכות 

פרק זמן, שעשוי להימשך גם כמה שנים, אשר על העירייה לנצלו להכנות לשעת חירום. 

תקופת חירום 

פרק הזמן בו הוכרז "מצב מיוחד בעורף" או "תקופת הפעלה של מל"ח" ,או מצב חירום אחר. החלת מצבי החירום היא בסמכות הממשלה. החלטות הממשלה נקבעות לאזור מסוים, או לפרק זמן מסוים או על המדינה כולה. יתכנו גם "מצבי חירום" ללא הכרזה רשמית של הממשלה כתוצאה מהתרחשות אירוע. 

תרחיש הייחוס העירוני 

מתאר של מאפייני איום ותסריטים אפשריים שנקבעו כנקודת התייחסות לצורך תכנון המענה בהיערכות ובמשאבים. תרחיש הייחוס העירוני ייגזר מ"תרחיש הייחוס לעורף" לאחר התאמה עם גורמי החירום השונים (מל"ח, פיקוד העורף, משטרת ישראל, מד"א ,כיבוי אש ,הגנת הסביבה וכיו"ב), בהתאם לנתוני העיר ומאפייניה. 

תרחיש ייחוס  

מתאר אפשרי של אירועים, שלהם עשויה להיות השלכה ישירה על יכולתו של גוף לפעול ולספק את השירותים והמוצרים להם הוא מיועד. התרחיש כולל גם את "תכנית המענה" של הגוף. 

תרחיש ייחוס מל"חי (מל"ח) 

מכלול אפשרי של אירועים והתפתחויות, העשויים לשבש את יכולתו של המשק האזרחי לספק מוצרים ושירותים חיוניים בחירום, ושלקראתו מתכונן מערך מל"ח באמצעות תכנית היערכות מתאימה.

​

מילון מונחים​

מוכנות לחירום בישראל​

יעוץ ותכנון אסטרטגי • ליווי והדרכה

Emergency preparedness Israel

Professional consulting & strategic planning, training

​